קרה לך פעם שהיית עם מישהו באותו אירוע, אבל כל אחד מכם יצא ממנו עם חוויה שונה לגמרי?
לפעמים שני אנשים עוברים את אותה סיטואציה – תאונה, קרב, פיגוע, אפילו אירוע משפחתי קשה – אבל אחד מהם יוצא ממנה בטראומה, והשני ממשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.
איך זה יכול להיות?
הגורם המשפיע – זה לא מה שקרה, אלא איך המוח שלנו פירש את זה.
מה משפיע על התגובה לטראומה?
היסטוריה אישית:
מה עברנו בעבר, איך גדלנו, ואילו משברים חווינו – כל אלו קובעים איך נתמודד עם אירועים קשים.
מי שחווה בילדותו חוויות של חוסר ביטחון או אובדן, עלול להיות פגיע יותר לטראומה.
חוסן נפשי וכלים להתמודדות:
אדם שיש לו כלים רגשיים וחוסן מנטלי, כמו מי שלמד לשלוט בלחץ או לתרגל מיינדפולנס, יכול להגיב אחרת מאדם שאין לו מנגנוני התמודדות ברורים.
תמיכה חברתית:
כשיש סביבנו אנשים שתומכים בנו ומכילים אותנו אחרי אירוע קשה – יש לזה השפעה עצומה על איך שנעבד את החוויה.
בדידות אחרי טראומה מגדילה את הסיכון לפתח תסמינים קשים.
תחושת שליטה באירוע:
כשאנחנו חווים חוסר אונים מוחלט, המוח שלנו מרגיש “תקוע” בתוך החוויה, מה שעלול להוביל לטראומה.
מי שהרגיש שהיה לו שליטה מסוימת במצב – אפילו ברמה הקטנה ביותר – יוכל לעבד אותו אחרת.
איך האירוע נקלט בזיכרון שלנו:
לפעמים החוויה “נרשמת” במוח בצורה חדה, עם רגשות חזקים במיוחד, מה שגורם לה להישאר פעילה כל הזמן.
לעומת זאת, אצל אחרים, המוח מסוגל לסווג את האירוע כזיכרון רגיל – כזה שלא מפריע ביום-יום.
איך מגיבים מיד אחרי האירוע:
אנשים שמתאוששים מהר מאירועים קשים לרוב מפנימים מהר מאוד שהם בטוחים עכשיו.
לעומת זאת, מי שנשאר תקוע בסיפור הפנימי של האיום – עלול לחוות את האירוע שוב ושוב דרך פלאשבקים, חרדות או הימנעויות.
אז מה עושים עם זה?
קודם כל – להבין שזה לא סימן לחולשה.
אם יצאת מהאירוע בטראומה – זה לא אומר שאתה פחות חזק מאחרים.
זה רק אומר שהמוח שלך הגיב אחרת, וזה משהו שאפשר לשנות.
לדעת שטראומה היא לא גזירת גורל.
אפשר לעבד אותה, אפשר להשתחרר ממנה, אפשר לחזור לשליטה בחיים.
אם זה עדיין משפיע עליך – תבין שזה סימן שהמוח שלך מבקש עזרה.
וזה אומר שיש לך דרך לריפוי.
אם התחברת , שתף פה בתגובות מה עוזר לך להתמודד עם העובדה שהגבת באופן שונה.
מוזמנים ומוזמנות להעביר הלאה.
דוד רקט
מאסטר NLP
חרדה וטראומה.
