מונחה בשם יוסי ( שם בדוי ) התחיל תהליך לפני מספר שבועות כשהגדרת המטרה בתהליך שלו הייתה קשורה לכעסים .
לאחר מספר פגישות, והרבה מאוד דברים שקולפו הגענו לעבוד על אמונות. עשינו תהליך שקשור לשינוי אמונות ושם אני הבנתי באופן הכי ברור שאולי יוסי יצא מהקיבוץ אך הקיבוץ לא יצא ממנו .
הסיפור לפניכם ובסופו מספר תובנות.
מדובר על התקופה שבה הילדים גרו בבתי ילדים ולא אצל ההורים.
כל שנות חייו יוסי האמין שהוא שרד את השיטה והיא לא באמת נגעה בו, ואם כן אז רק בצורה כללית.
משפט קבוע שסיפר לעצמו היה "היו ילדים שממש הושפעו אבל אני הייתי חזק"
איורע לדוגמא: אחת ממשימות הבר מצווה בקיבוץ הייתה לחזור לקיבוץ מיער סמוך כשביער התחבאו הבוגרים. תפקידם של אותם בוגרים היה להפחיד את בני המצווה, משימה שמטרתה הייתה להפוך את הנערים לגברים!!
יוסי באמת האמין שבזכות משימה זו הפך להיות גבר.
בתהליך יוסי הבין שהחיבור לקיבוץ הוא הרבה יותר עמוק ממה שאי פעם תיאר לעצמו והרבה תכונות פחות טובות שלו קשורות לשם.
לדוגמא הרצון להוכיח.
יוסי הבין שיש בו דחף עצום כל הזמן להוכיח. הרצון הזה פגש אותו בכל פעם במקום אחר ויצר תהליכים שליליים.
אחת מהשאלות ששאלתי אותו לא מזמן הייתה: למי אתה רוצה להוכיח? התשובה לא הייתה קלה ובסוף היא לפניכם: להוכיח לממסד של הקיבוץ.
הבעיה היא שהממסד כבר לא קיים אבל הרצון נשאר ופשוט נמצא איתו גם במקומות אחרים בחייו.
הסיבה שאני רושם את הדברים האלו היא פשוטה.
כדי לשרוד אנחנו מדחיקים את האירועים הפחות נעימים שקרו לנו בחיים. היום יוסי בן 66 ועובר תהליך אישי שמקלף ממנו את כל הפרשנויות / אמונות שהיו לו כילד, כל אירוע שהפרשנות שלו השתנתה הופך לאנרגיה זמינה להתקדם הלאה בחיים, להמשיך ליצור ולהיות הוא האותנטי .
משפט שיוסי אמר לי:
"שהשינוי ממש הגיע חשבתי שמישהו נתן לי איזה סוג של סם , העניין הוא שאני לא נוגע בסמים הסם היחידי שקבלתי זה תהליך אישי ".
מזמין את כולכם למצוא את המנחה שנכון עבורכם וצאו למסע אישי מרתק ומעצים כפי שיוסי עשה .
